תקציר: ב- 1 במרץ 2021 אישרה ממשלת ישראל את הצעת שר הביטחון, בני גנץ, להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל ולאנשי צד"ל שלחמו ברצועת הביטחון בלבנון מספטמבר 2081 ועד מאי 2000. נסגר מעגל… והיום, מי שלא רצה אז לשלם את המחיר, קיבל בחורף 2023-24 רצועת ביטחון מדממת עם הרס אזרחי עצום בתוככי ישראל... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה, והלוחמה ברצועת הביטחון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
עודכן ב- 6 ביוני 2022
ב- 1 במרץ 2021 אישרה ממשלת ישראל את הצעת שר הביטחון, בני גנץ, להעניק אות מערכה לחיילי צה"ל ולאנשי צד"ל שלחמו ברצועת הביטחון בלבנון מספטמבר 2081 ועד מאי 2000. נסגר מעגל...
מלחמת לבנון הראשונה או מלחמת שלום הגליל (מלחמת של"ג) החלה בעקבות בעקבות ההתנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב. בין ה- 6 ל-11 ביוני 1982 זרמו כוחות קרקעיים של צה"ל ללבנון ולחימה נגד כוחות פלסטיניים. הסוריים שמצאו את עצמם בסכנת כיתור, נאלצו להצטרף ללחימה. בין ה- 12 ביוני 1982 לסוף אוגוסט 1982, התקיימה 'זחילה' תוך לחימה של צה"ל לכביש ביירות-דמשק, ובוצע כיתור בביירות, שאילץ את הסורים והפלסטינים לצאת מבירות. ב- 29 בספטמבר 1982, יצא צה"ל מביירות, המלחמה הסתיימה באופן רשמי (ויקיפדיה: מלחמת לבנון הראשונה).
נסיגת צה"ל בוצעה בשלבים, כשבין יוני 1985 למאי 2000, שהתה ישראל ברצועת הביטחון, עד שנסוגה - או 'ברחה', תלוי בהשקפת העולם - באופן חד-צדדי אל הגבול הבינלאומי ב-24 במאי 2000. בדרך גם נחתם הסכם שלום בין ישראל ללבנון, שהמחיש לנו את ערכם של הסכמי נייר במזרח התיכון... (ויקיפדיה: מלחמת לבנון הראשונה).
בעקבות המלחמה הוקם חיזבאללה, שנכנס לוואקום שיצר הפינוי הפלסטיני, ונלחם בכוחות צה"ל שנותרו בדרום לבנון. 654 חיילי צה"ל נהרגו במהלך מלחמת לבנון והמלחמה ומהלכיה נתקלו בביקורת פנימית קשה בישראל, מצד גורמים שונים (ויקיפדיה: מלחמת לבנון הראשונה).
ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המלחמה, והלוחמה ברצועת הביטחון, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
יצחק בריק
.
.
.
עמר דנק
- עמר דנק: מלחמת שלום הגליל – ידע או לא ידע? רצה!
- עמר דנק: הקמת רצועת הביטחון ב-1985 – לקחים לימינו;
- עמר דנק: קשה לסיים מלחמות…
- עמר דנק: למה קשה לסיים מלחמות?
- עמר דנק: מדוע קשה לסיים מלחמות? הצורך להתפשר…
- עמר דנק: “הפצץ וקווה לסיום” כאסטרטגיה, פרק א’;
- עמר דנק: “הפצץ וקווה לסיום” כאסטרטגיה, פרק ב’;
- עמר דנק: הנסיגה מלבנון – מיתוסים, מציאות וקבלת החלטות;
- עמר דנק: לבנון – המלחמה האבודה.
- עמר דנק: 20 שנה לנסיגה מרצועת הביטחון – כמו צפרדע בסיר…
גרשון הכהן
- גרשון הכהן: אחריותו האישית של אהוד ברק להתדרדרות המצב ברצועת הביטחון ולנסיגה הרשלנית;
- גרשון הכהן: רצועת הביטחון – מערכה שלא חתרה לניצחון.
- גרשון הכהן: נכשלנו. לא היינו להם קיר איתן!
- גרשון הכהן: חשיבותה של אינטואיציה בעת מלחמה.
.
.
.
אבי הראל
.
.
.
.
אמציה חן (פצי)
- אמציה חן: שעת מפנה;
- אמציה חן: המאבק לרפורמה בצבא.
- אמציה חן: לו יהי…
- אמציה חן: פרדוקס;
- אמציה חן: שיטת האימונים ביבשה ובכלל, מכרסמת בהתמדה בביטחון!
- אמציה חן: מי אתה בני גנץ?
- אמציה חן: להתכונן למלחמה שבשער.
- אמציה חן: עוד מילה על מוכנות וצבא ירוק…
פנחס יחזקאלי
- פנחס יחזקאלי: "נכריז שניצחנו, ונברח"! – משמעותן של נסיגות במזרח התיכון…
- פנחס יחזקאלי: בעולם של מזלגות, אל תהיה כפית! על אהוד ברק ורצועת הביטחון;
- פנחס יחזקאלי: ויתור על עמדות אסטרטגיות עלול להוביל לקריסה.
.
.
.
.
דובי קלינגר
.
.
.
.
ולבסוף, היה כדאי?
מי שלא רצה לשלם את מחיר רצועת הביטחון בלבנון, קיבל בחורף 2023-24 רצועת ביטחון מדממת עם הרס אזרחי עצום בתוככי ישראל...
ולא לומדים לקח, ואין גם שכל להצטער...
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
Pingback: גרשון הכהן: התקדמות להסדר בלבנון, הדרישות הישראליות | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: האם צה"ל החליף דוקטרינה, מהרתעה להכרעה? ממש לא! | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'דוקטרינת ההרתעה', סוד הכשל הצה"לי | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1 | ייצור ידע
Pingback: קובי ביטר: חודש יוני לפני | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: ויתור על עמדות אסטרטגיות עלול להוביל לקריסה | ייצור ידע
Pingback: עמית סגל: ניסוי ענק של 20 שנה מלמד: נסיגות הורגות! | ייצור ידע
Pingback: עמית סגל: ניסוי ענק של 20 שנה מלמד: נסיגות הורגות! | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מטרות המלחמה במבחן הנסיבות המשתנות | ייצור ידע
Pingback: גרשון הכהן: מטרות המלחמה במבחן הנסיבות המשתנות | ייצור ידע
מלחמת לבנון הראשונה , החלה במקרה מיד לאחר ההתנקשות בשגריר .
הסיבות האמתיות , היו שונות לחלוטין , מאחר ואם לא היינו תוקפים את מחבלי עראפת ,
כל יישובי גבול הצפון , היו תחת מתקפה של קטיושות מרגמות ופגזי תותחים למשך
רצוף של כ 48 שעות .
כ24 שעות לפני ממוש תכניתם , ישראל פתחה במלחמת מנע .
עראפת גורש מלבנון לטוניס ומי שהחזירו לארץ ישראל , היה שמעון פרס .
מיכה הרפז